1.
יש "בדיחה" מצערת, שהייתה מסופרת לרוב בדור הקודם ומלמדת לקח חשוב. יהודי "שורף" בוקר שלם בחיזור אחר חנייה בתל אביב יפו. על סף ייאוש, הוא מבין, כי רק ה' יתברך הוא השליט על כל העולמות ובוודאי גם על החניות. מן המצר הוא קורא להשם בתפילות ובתחנונים, ולפתע מימינו פותח רכב בנסיעה אחורנית ומפנה לו חנייה מרווחת. מיישר הכסיל עיניו לשמים ואומר: "תודה, אבא, לא צריך, הסתדרתי."

2.
בפרשת השבוע, פרשת וילך, הקב"ה אומר למשה, שאם אנחנו, בני ישראל, נקום ונפנה אחר אלוהי נכר הארץ, אשר נבוא בקרבו ר"ל, ונפר את הברית אשר כרת עמנו רבונו של עולם, "וחרה אפי ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פניי מהם והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא, הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה". הרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', אמר, כי יש להבין מהו השינוי בין תחילת הפסוק לסופו. בהתחלה כתוב: "מצאוהו רעות רבות וצרות" – גם רעות וגם צרות, ואילו בסוף: "מצאוני הרעות האלה" – רעות בלבד, לאן נעלמו ה'צרות'? ובכלל, מה ההבדל בין רעות לצרות?

3.
כתב מרן זצ"ל בחיבורו על הרמב"ם – 'אבי עזרי', בהקדמה לסדר נשים, כי 'רעה' היא גוף הרעה, עצם המשבר, שאותו חווה האדם, ואילו 'צרה' היא התוצאה המתלווית, ה"תופעת לוואי" של הרעה – הלחץ הנפשי שנגרם, הרגשת חוסר אונים, וכפי שתרגם אונקלוס: 'צר' מלשון 'ועקן' – תחושת המועקה הכבדה, שרובצת על האדם בעת רעה.

אפשר לסכם, כי 'רעה' שייכת לעולם העובדות, ואילו ה'צרה' באה מעולם התחושות.

בדרך כלל, אמר מרן זצ"ל, האדם מתייסר פי כמה מהסבל הבא לו בצורה ישירה מהרעה עצמה משום ה'צרה'. הצרה גדולה מהרעה ואף מעצימה אותה.

אמנם, לצרה יש מקום דווקא כשיש לאדם חוסר באמונה ובביטחון בהשם. כיוון שאין ד' בקרבו, הוא עשוק ורצוץ כל הימים. אבל כשיש יראת השם ואמונה בהשגחתו הפרטית, הצרות אינן צרות, הן לא מעיקות לו ולא מצרות לו. לסיום, הביא מרן ראש הישיבה סייעתא לדבריו ממה שאמר דוד המלך בתהילים: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עמדי, כי בכל ימצא תנחומין, וקווי ד' יחליפו כח".

כעת מתפרש הפסוק מפרשת השבוע על כנו. בתחילה "מצאוהו רעות רבות וצרות", אולם לאחר שבאה לו הכרה לומר: "על כי אין אלוקי בקרבי", הצרה מתבטלת ממילא, "ומצאוני הרעות האלה", הוא נשאר עם הרעות בלי שום "תוספת".

4.
עלינו להאמין ולבטוח, כי הכל מאת השם. לקבל באהבה את הניסיונות, את הקשיים ואת המכשולים הניצבים בדרך החיים, וכמו כן לדעת להודות על הטובות ועל החסדים, אשר גמלנו וגומלנו בכל עת.

דווקא בימים אלו נראה, שהמלאכה קלה יותר. בימים של בלבול וכאוס, כשלממשלה אין משילות ומתברר, שלמדינה מעולם לא הייתה מדיניות, הכל מבינים, שאולי אנו נמצאים בראשית צמיחת גאולתנו, אבל הדרך עוד ארוכה.

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, אין לנו אלא להתפלל שיעביר את ממשלת היצר הרע מן הארץ ולייחל לגאולה השלמה ולשלטון משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.